ספרו קצת עליכם ועל התפקידים שלכם.
עידן הרשקוביץ: אני בן 40, נשוי פלוס שלושה ילדים, מזה כ-20 שנה מתגורר בירושלים, אבל במקור מכרמיאל. בוגר תוכנית הצוערים במגזר הציבורי. עובד בממשלה מזה 13 שנים, בתפקיד הנוכחי כמעט שנתיים כמנהל אגף בכיר פיתוח כלכלי במשרד הפנים, מינהל הפיתוח. תפקידי לעזור לרשויות המקומיות להיות מוצלחות יותר מבחינה כלכלית באמצעות תוכניות שונות וקידום פעילות, תכלול החלטות ממשלה במשרד הפנים וכל מה שקשור לעולם הפיתוח הכלכלי.
עיינה אדלר: אני נשואה פלוס שלושה ילדים, חברת קיבוץ הראל. בוגרת תוכנית הצוערים לשירות המדינה ועובדת בממשלה כשבע שנים. לפני זה עבדתי בעיקר במגזר השלישי וגם במגזר העסקי כמנהלת הדרכה ועסקתי בכל מה שקשור למשאבי אנוש וניהול המשאב האנושי. היום אני מנהלת האגף הבכיר לתכנון ופיתוח ההון האנושי ברשויות המקומיות. אנחנו רואים, את החולשה הקיימת בהון האנושי ברשויות כגורם המרכזי לקשיי הביצוע ברשויות ובסופו של דבר לפגיעה בשירות לתושב. אם נצליח לקיים תרבות ארגונית טובה יותר, המבוססת על שגרות ארגוניות וניהול נכון ואם נצליח לחזק את ההון האנושי ברשויות, זה יסייע להן לתת שירות טוב יותר לתושב וזאת המטרה.
איך משרד הפנים מקדם פיתוח כלכלי ומיצוי משאבים בחברה הערבית?
עידן: מיצוי משאבים הוא רובד בסיסי שבו רשויות מקומיות מתעסקות במה שמגיע להן ובמה שהן יכולות לקבל מהממשלה, ואנחנו חושבים שבתחום הזה יש התקדמות גדולה. בהרבה רשויות בחברה הערבית, וגם לא בחברה הערבית, שלקחו ברצינות את נושא מיצוי המשאבים, כלומר, את הכסף שאפשר לקבל מהממשלה, יש התקדמות רבה. אנחנו מחוברים למיזם מוארד, שבמשך שנים רשויות רבות ויתרו על הכסף שמגיע מהממשלה , אבל בשנים האחרונות לקחו את הנושא קדימה ונהנות היום מהכספים שהצליחו לחלץ בעזרת ממצה המשאבים במיזם מוארד.
בנושא של פיתוח כלכלי אנחנו עובדים ברבדים אחדים:
מאגר פרויקטים מוצלחים והנגשת ידע כדי לעזור לרשויות להבין את הרעיונות שמאחוריהם ומה אפשר לעשות בעולם הפיתוח הכלכלי.
תקציבים: במסגרת החלטת החומש של הממשלה, כמו גם בזכות תקציבים שוטפים שרשויות מקומיות מקבלות בעולם הפיתוח הכלכלי, אנחנו רואים שחל שינוי. מדובר בתקציבים שמטרתם לעזור לרשויות לקדם פיתוח כלכלי. אחד הנושאים שנכללים בהחלטת הממשלה, שעוד לא באו לידי ביטוי, אבל אמורים לקרות בשנה הבאה, זה מודל תחרותי. כלומר, לא רק פרויקטים כלכליים, אלא גם מודלים תחרותיים, שככל שהרשויות יביאו רעיונות טובים יותר שמכניסים להן יותר כסף, הן יקבלו יותר תקציבים ממשלתיים. זאת עוד דרך לקידום פיתוח כלכלי.
שיתופי פעולה: פעמים רבות רשויות מקומיות קטנות מדי מכדי שיהיה להן יתרון לגודל ויוכלו להרים פרויקט לבד. היום, באמצעות האשכולות האזוריים ושיתופי הפעולה בין הרשויות, הן מצליחות לקדם פרויקטים כלכליים, הגורמים לשיפור המצב הכלכלי של הרשויות.
עיינה: בנוסף לרבדים שעידן ציין, שהם בתחום עיסוקו, מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא להעביר ידע וכלים לאנשים ברשויות כדי שהם באמת יוכלו לממש את מה שקיים. ידוע לנו שיש הרבה כסף בתוכניות ממשלה שונות ואכן, לא פעם אנחנו שומעים את האמירה "לא חסר כסף". היום, כאשר אנחנו מבקרים ברשויות, רובן לא מבקשות כסף אלא כוח אדם. הרשויות מכירות בערך של מקצוענות. כאשר מדברים על הון אנושי בהיבטים של פיתוח כלכלי ומיצוי משאבים, איכות כוח האדם היא קריטית.
אנחנו מתרכזים בשני נושאים עיקריים:
להכשיר את ההון האנושי הקיים ברשויות. כלומר, שפיתוח התורה המקצועית, לא תישאר על המדף, אלא שנוכל להקנות אותה לכל המנהלים ברשויות. במשרד הפנים יש הכשרות רבות, שדרכן אנחנו דואגים להטמיע את התפיסה המקצועית הזאת לכולם. כל אדם שעובר הכשרה יוצא עם כלים וידע המשמעותיים לשולחן העבודה המקצועי שלו.
הכנסה של הון אנושי מיומן וחדש לרשויות. ברשויות מקומיות ערביות רבות אין מספיק כוח אדם מיומן ואין מספיק אנשים מקצועיים בתפקידי ליבה. לכן, דרך נוספת של משרד הפנים לקדם את תחום מיצוי המשאבים והפיתוח הכלכלי היא הכנסת עובדים חדשים שירעננו את השורות, למשל בוגרי התוכנית 'צוערים לשלטון המקומי'. יש לנו כ-460 בוגרים של התוכנית שנמצאים היום ברשויות המקומיות בארץ.
איך משתלב תפקיד ממצה המשאבים בהשגת היעדים של משרד הפנים ברשויות המקומיות הערביות?
עיינה: אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם האגף לפיתוח כלכלי שמפעיל את תוכנית מוארד, החל ברמת התיאום והתכנון ועד לרמת הביצוע. אנחנו רוצים לאפשר לכל הרשויות ליהנות מכוח אדם ייחודי זה ולכן אם יש צוער שעוסק בפיתוח כלכלי –לא נכניס לאותה רשות ממצה משאבים ולהפך. אבל ברגע שבאותה רשות נמצאים גם צוער וגם ממצה משאבים, הם יעבדו בשיתוף פעולה ואנחנו נעודד זאת. ממצי המשאבים הם הון אנושי איכותי, שמדבר את השפה שלנו: שפה של מקצוענות, של שינוי לטובת הרשויות ושיפור השירות לתושב.
עידן: ממצי המשאבים הם כוח אדם ייחודי שעוזר לרשות לקדם את עצמה מבחינה ארגונית וכלכלית. הרשויות רוצות להעסיק ממצי משאבים בערך המקצועי שלהם. ביקרנו לאחרונה בביר אלמכסור והם ממש מחכים לתקן הזה.בכל מקום שהם נמצאים – מרוצים מעבודתם.
ספרו לנו על הישגים שאתם גאים בהם.
עידן: אני שמח על השקת קהילה לפיתוח כלכלי, שבה חברים 30 אנשים מהשלטון המקומי, גזברים, מנכ"לים, מנכ"לי חברות כלכליות, מנהלי פיתוח כלכלי וגם שתי ממצות משאבים. זה חלק משיתוף הפעולה והעברת הידע. הקהילה היא קבוצת איכות, שמקדמת את הידע בתחום הפיתוח הכלכלי. המטרה היא שהידע שייווצר ויילמד בתוך הקהילה יופץ לשאר הרשויות, שתוכלנה לשכפל מודלים ושיטות עבודה, ללמוד מהצלחות ולא תידרשנה להמציא את הגלגל כל הזמן.
אחד הדברים שאנחנו רואים אצל ממצי המשאבים הוא, שיש להם קשר ישיר לממשלה. זהו קשר חשוב ביותר עם הממשלה, בין אם זה במשרד הפנים או במשרד לשוויון חברתי.
עיינה: האגף הבכיר הוקם לפני ארבע שנים. כשיצאנו לדרך בחנו את מצבן של הרשויות וראינו שבהרבה מהן חסרות יחידות חשובות וכן בעלי תפקיד מרכזיים. מטרתנו הייתה לשנות את המצב. למשל, לפני ארבע שנים בכל המדינה היו רק 22 יחידות לתכנון אסטרטגי, והיום יש 66 יחידות. הכפלנו את הכמות ואנחנו מאוד גאים בכך. הרשויות הערביות היו במיקוד העשייה שלנו בשנים האחרונות. הצלחנו באמצעות תוכניות ארגוניות שפיתחנו למשל בתוכנית 922 (ערביות מצטיינות), תוכנית 1480 ותוכנית ההתערבות של משרד הפנים 'תוכנית המראה' להפעיל רבים מכלי ההתערבות שלנו. בביר אלמכסור, למשל, עד לפני מספר שנים היה מזכיר ברשות. כחלק מתהליך פיתוח שעשינו עם הרשות, ובמימון שלנו אפשר היה להפריש את המזכיר ונקלטה מנכ"לית מקצועית. מדובר במהלך חשוב לניהול מקצועי ברשות, שהתאפשר בזכות עבודה מאומצת של משרד הפנים והיועצים הארגוניים שליוו את הרשות. בעת משבר הקורונה ראינו שיש צורך במוקד מתפקד, שהתושבים יכולים לפנות אליו. בכפר כנא לא היה מוקד 106 ואנחנו הקמנו אותו מאפס, מבניית התורה המקצועית עד לקליטת מנהל מוקד. כל הדברים האלה עשו שינוי מהותי בשטח.
מה אנחנו לא יודעים עליכם ותרצו לשתף אותנו?
עיינה: אני גדלתי בקיבוץ בצפון וכנערה עבדתי בגידולי שדה, בקטיף כותנה.
עידן : אני רץ למרחקים ארוכים וגם הילדים מצטרפים וזה כיף גדול.
עיינה ועידן–פנינו לאן? שתפו אותנו בחזון שלכם לגבי רשויות מקומיות בחברה הערבית?
עיינה: יש קפיצת מדרגה מטורפת ואני חושבת שבחברה הערבית יש בשלות גדולה והבנה לצורך בפיתוח יכולות ארגוניות לטובת השגת מטרות. החיבור בין הרצון הגדול להגיע רחוק לבין הכלים שהממשלה נותנת יכול להביא לקפיצת מדרגה מאוד גדולה. ראינו את זה ב-922, התנסינו בזה וזה יצר טעם של עוד. מבחינתי, זה השלב למשהו אחר. אני לא רוצה שידברו רק על פתרונות מותאמים לחברה הערבית, אני רוצה שנדבר על רשויות מצטיינות ועל כך שנראה שם רשויות ערביות לצד רשויות יהודיות.
עידן: אנחנו רוצים שיצטמצם הפער בין הרשויות הערביות לרשויות היהודיות, שהרשויות הערביות יקדמו פרויקטים כלכליים ולא יחכו לממשלה, שנראה יותר ויותר יוזמות מהשטח וחשיבה כלכלית. אנחנו רואים שהתרבות מתקדמת, זו לא שאלה של כסף, זו תרבות ארגונית שחושבת איך הרשות ממקסמת את היכולות שלה ואת המשאבים שלה כדי לתת שירות טוב יותר לתושבים.